לשכת התעסוקה- דורשי עבודה ואבטלה
מאת עו"ד יוסי רובין
לפי נוהלי לשכת התעסוקה תנאי ראשוני לזכאות דורש עבודה לדמי אבטלה או לקצבת הבטחת הכנסה, הוא היותו רשום בלשכת התעסוקה כמובטל, והתייצבותו בלשכה בימים ובשעות שקבעה הלשכה, אי התייצבות כאמור משמעה שלילה מלכתחילה של זכאות לדמי אבטלה או לקצבת הבטחת הכנסה.
תנאי נוסף לזכאות - זמינותו ונכונותו של דורש העבודה להשתלב בעבודה .דורש העבודה שאינו רוצה או אינו מגלה נכונות להשתלב בעבודה מתאימה, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה או דמי הבטחת הכנסה וירשם לחובתו סירוב.
"הסירוב" - במהותו הינו דווח מטעם שירות התעסוקה למוסד לביטוח לאומי, על כך שדורש העבודה דחה הצעת עבודה שהוצעה לו, חרף היותה עבודה מתאימה, קרי עבודה התואמת את נתוניו האישיים ומצב בריאותו. דווח כאמור מביא לשלילת זכויותיו של דורש העבודה לדמי אבטלה או לקצבת הבטחת הכנסה .
רישום סירוב - אפשרי ועל פקיד ההשמה לקבל החלטה בדבר רישום הסירוב בהתאם לנתונים שהיו קיימים בעת קיום הראיון עם המעסיק. העילות לרישום סירוב הן בין היתר אם דחה הצעת העבודה המתאימה, או נמנע מסיבות בלתי מוצדקות להשתלב בעבודה מתאימה, אליה הופנה. לעניין זה אין כל נפקא מיניה אם העבודה הוצעה בעת ההתייצבות או בפנייה טלפונית בה נדרש דורש העבודה להגיע ללשכה, אף שלא ביום התייצבותו הקבוע, לראיון עבודה או לצורך קבלת הפניה לעבודה אצל מעסיק, עזב ללא סיבה מוצדקת את מקום עבודה אליו הופנה, סרב לקבל את טופס ההפניה שהוצא עבורו- שכלל את הצעת העבודה לא פנה למעסיק תוך 24 שעות כמצוין בטופס ההפניה ועוד כהנה וכהנה סיבות ותנאים.
בירור הסירוב- על פקיד ההשמה לברר בזמן אמת עם המעסיק - טרם רישום הסירוב, את סיבת אי ההתאמה ולערוך רישום מיידי מפורט ככל האפשר הכולל את שם המעסיק אתו שוחח, תאריך השיחה, הסיבה לאי התאמה, וכן, לציין את שמו בצורה ברורה.
על פקיד ההשמה, ליידע את דורש העבודה על רישום הסירוב שיירשם בנוכחותו. על פקיד ההשמה חלה חובת הנמקה לרישום הסירוב
הנחת היסוד של מינהל תקין היא, כי על המינהל לפעול בסבירות ובשקיפות, בכל מקרה שבו מופעלת סמכות שלטונית, תוך מתן הנמקות מפורטות להחלטה שניתנת בנושאים שונים, במיוחד כאשר השלכותיה של הסמכות הינן פגיעה בזכויות.
בהתאם לכך חלה חובת ההנמקה על פקיד ההשמה, בעת רישום סירוב לדורש עבודה, שתוצאתו שלילת זכויותיו של דורש העבודה לדמי אבטלה או להבטחת הכנסה - זכויות שנועדו להבטיח תנאי קיום מינימאליים. הפעלת שיקול דעת הנתון בידי פקיד ההשמה בעת רישום סירוב, חשוב שתלווה בהנמקה.
דורש-עבודה הרואה עצמו נפגע מפעולה של לשכת התעסוקה, בכל הקשור להשמה בעבודה, לרבות פעילות שיש בה הפלייה, עומדת לו הזכות לערור בפני וועדת ערר לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה ועל החלטת ועדת הערר ניתן לערור לפני בית הדין האזורי.
כאשר פונה דורש עבודה ללשכת שירות התעסוקה לדרוש עבודה, על דורש העבודה לדעת כי לפקיד ההשמה קיימות סמכויות ספציפיות ועליו לבחון את אותו דורש עבודה לפי הקריטריונים הכתובים בנהלים, קיימים תנאים ברורים אשר מאפשרים להפנות דורש עבודה ועל שירות התעסוקה לעמוד בדרישות אלו.
בנוסף לכך גם אם נרשם "סירוב" לדורש עבודה, קיימים לא מעט תנאים אשר בגינן ניתן לבטל את הסירוב.
זכותו של דורש העבודה להגיש ערר, ויש לבחון מהם התנאים ומה הנסיבות בכל מקרה ומקרה, האם הפניית דורש העבודה, הייתה תקינה ולפי נוהלי שירות התעסוקה, האם הסירוב ו/או רישום הסירוב היה כדין ובהתאם לנהלים.
דורש עבודה אשר מעוניין להגיש ערר בהתאם לתקנות, עדיך שיקבל יעוץ משפטי מתאים, שכן יש משמעות רבה כבר בניסוח הערר וכי עוד לפני הגשתו זכאי דורש העבודה לבחון, האם הסירוב נרשם כדין ועל פיו יכול הדורש לבטל את הסירוב.
לא מעט עררים התקבלו הן בועדת ערר והן בערעור בבית הדין לעבודה, ולא מעט התקבלו מהטעמים, ששירות התעסוקה התרשל בתפקידו וחרג מסמכותו העיקרית, שהיא הפנית דורש עבודה לעבודה ו/או רישום סירוב שלא לפי הנהלים.
